פסק-דין בתיק ב"ל 55644-12-11

1.         לפני ערעור על החלטת הועדה לעררים (אי כושר) מיום 10.10.11. הועדה דחתה את ערעורה של המערערת על החלטת הועדה מדרג ראשון, אשר קבעה כי דרגת אי הכושר של המערערת הינה בשיעור של 74%.

2.         ב"כ המערערת, אשר נבדקה כעקרת בית, טוען כי הפיגור השכלי והנכות הפסיכיאטרית שבהן לקתה אינן מאפשרות לה כלל לתפקד במשק ביתה, ובפועל נופל כל העול על בעלה. מוסיף ב"כ המערערת כי הוועדה התעלמה מתלונות המערערת ובעלה, ומחוות דעתו של ד"ר קוניבסקי שעמדה לפניה.

3.         מנגד טוען ב"כ המשיב כי למערערת הוענקה דרגת אי כושר בשיעור של 74%, כי הוועדה אינה אמורה להתייחס לחוות דעת שהיו לפני הועדה לעררים, ובכלל זה לחוות הדעת הפסיכיאטרית. משכך אי התייחסות לחוות דעתו של ד"ר קוניבסקי אינה בגדר פגם משפטי.

4.         הועדה הרפואית קבעה כי למערערת 40% נכות בגין פיגור שכלי; 20% נכות פסיכיאטרית בשל אישיות דלה, ו-30% נכות בגין בצקות ברגליים; סה"כ 67% נכות משוקללת. הועדה התייחסה לסעיפי הליקוי של המערערת, ולאחר שעיינה בחומר הרפואי הגיעה למסקנה כי המערערת יכולה לבצע חלק ממטלות משק הבית שאינן דורשות הבנה גבוהה, עבודות רוטיניות שמוכרות לה מזה שנים רבות.

לפיכך נדחה הערעור, והוענקו למערערת 74% אי כושר. גם בחוות הדעת הפסיכו סוציאלית/שיקומית הומלץ על אובדן כושר עבודה בשיעור של 74%.

5.         יש לדחות את טענת המערערת כי היה על הועדה להתייחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית. לפני הוועדה הונחה החלטת הועדה הרפואית לעניין ליקוייה של המערערת, והוועדה התייחסה לכך בהחלטתה. הועדה אינה חייבת להתייחס לחוות דעת שהונחו לפני הועדה הרפואית, אלא לאמור בהחלטת הועדה בלבד, ואם סברה המערערת כי מן הראוי שהוועדה תתייחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית, היה עליה לדאוג לכך שחוות הדעת תונח לפני הוועדה לאי כושר. משכך אי ההתייחסות לחוות הדעת הפסיכיאטרית אינה בגדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

            סוף דבר - הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו לידיהם.

ניתן היום,  כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.